לאחרונה רשויות מע"מ משקיעות מאמצים רבים בכל הקשור לחשבוניות שהוצאו שלא כדין
)חשבוניות פיקטיביות(. כאשר נתפסת חשבונית במהלך ביקורת ומוגדרת כחשבונית שהוצאה
שלא כדין עלולה הרשות לחייב את בעל העסק להשיב את כל המס שקוזז על ידו וכן להטיל עליו
קנס עד גובה הסכום שנוכה שלא כדין )כפל קנס(.
מה זאת חשבונית שהוצאה שלא כדין?
אם אדם הוציא או קיבל חשבונית כאשר לא נעשתה כל עסקה או שהחשבונית הוצאה מגורם
שונה מהגורם אשר סופק לו השרות, מדובר בחשבונית שהוצאה שלא כדין, או בשמה חשבונית
פיקטיבית והיא לא תוכר ע"י רשויות המס.
במקרים רבים בעלי עסקים אינם ערים לחומרת המעשה ולכך שבבוא העת כל האחריות הפלילית
והאזרחית בדבר קבלת חשבונית שלא כדין כל שכן הוצאת חשבונית כזו, תוטל עליהם ועליהם
בלבד.
כאשר בעל עסק מקבל חשבונית פיקטיבית באופן מודע ובכוונה, הוא מתכוון להקטין בדרך זאת
את סכום המע"מ שהיה עליו לשלם. למעשה בפעולתו זו העוסק מעמיס הוצאות נוספות שלא היו
לו בפועל ובכך הוא גורם להקטנת הרווח כלפי רשות המס. הקטנת הרווח מאפשרת לעוסק
להתחמק מתשלום מס בגין הרווחים שהעלים.
בקבלת החשבונית כאמור העוסק מבצע עבירה נוספת והיא קיזוז מע"מ תשומות אשר לא שולם
על ידיו כנגד קבלת החשבונית ולכול הפחות מדובר במס שלא הגיע לידי רשות מע"מ אף אם הוא
שולם למוציא החשבונית.
בצידו השני של המטבע עומד הגורם שהוציא את החשבונית אשר כוונתו הייתה לקבל אליו את
תשלום המס בלא שיעבירו לרשות מע"מ.
בית המשפט רואה בהוצאה חשבונית שלא כדין משום כוונה להתחמק מתשלום מס. כוונה זו
כאמור היא מחשבה פלילית בעבירה לפי סעיף 111(ב( לחוק מס ערך מוסף.
הדין מבחין בין עוסק שהוציא חשבונית לבין עוסק שקיבל חשבונית תשומות.
עוסק שקיבל חשבונית בגין שרות שקיבל וכנגד תשלום הכולל גם את תשלום המע"מ, זכותו לנכות
את המס ששילם מהמס שאותו גבה בעצמו, באופן בו ישלם לרשות מע"מ רק את ההפרש בין מה
שגבה למה ששילם. לעומתו חלה חובה על העוסק שגבה את המס להעבירו לשלטונות מע"מ.
כאמור כאשר משתמש העוסק בחשבונית שלא כדין בכוונה להקטין רווחיו אף ששילם בגין
החשבונית את המס המגיע כנגדה, מתקיימת כוונה להתחמק מתשלום מס, בלא קשר לעובדה אם
ידע או חשד שמא מוציא החשבונית לא העביר את המס לרשות. ככול שמקבל החשבונית מסתמך
על חשבונית כזאת, חזקה היא כי הייתה לו כוונה להתחמק מתשלום מס והוא עובר עבירה כמוסר
ידיעה לא נכונה בדוח מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס לפי סעיף 111(ב( אשר העונש בגינה הוא
מאסר בפועל.
ראוי לציין כי קיימים מקרים רבים כאשר מסירת הידיעה נעשתה בשגגה או ברשלנות ועל כן הדין
יתייחס בחומרה פחותה והעונש מן הסתם יהיה פחות חמור.
הלכה היא כי "במקרים חריגים, כאשר ישתכנע מנהל המע"מ כי הנישום הוכיח שלא זו בלבד
שלא התרשל, אלא אף נקט את כל האמצעים הסבירים כדי לאמת את החשבוניות ואת זהות
העוסק, ואף-על-פי-כן, לא גילה ולא יכול היה לגלות באמצעים סבירים שמוציא החשבונית לא
היה זכאי להוציאה, בנסיבות כאלה ייתכן שנשלל היסוד של הוצאת החשבונית "שלא כדין" ולא
תישלל זכאותו של הנישום לנכות מס תשומות." )ע"א /817369 סלע חברה למוצרי בטון בע"מ נ'
מנהל מע"מ( .
לסיכום מומלץ מאד לבדוק כל ספק חדש טרם קבלת החשבונית ממנו. יש לוודא כי הוא מנהל
ספרים כדין ואף להתקשר למשרדי מע"מ בכדי לברר ולקבל אישור לכשירותו של הספק. המלצה
נוספת היא לרשום ולתעד את פרטי השיחה, תאריך ופרטי נציג הרשות איתו נערכה השיחה.
יש לזכור, החובה לבדוק את כשירות החשבונית מוטלת על העוסק שקיבל אותה, לכן לפני
קשירת קשרי מסחר עם ספק חדש יש להיכנס ל"אתרים מיועדים" ולהוציא את פרטי הספק,
אישור ניהול ספרים וניכוי במקור, לרשום את פרטי הספק אשר איתו עומדים בקשר ואף לזמן
אותו לפגישת התרשמות, לצלם את תעודת הזיהוי שלו וכן לחתום איתו על חוזה לקבלת השרות
הנדרש ולשלם בעד השרות בשק למוטב בלבד.
לאחר קבלת החשבונית יש לבדקה בדיקה צורנית, כלומר צריך לבדוק אם המסמך מכיל את כל
הפרטים הנדרשים כחוק, שם , מספר עוסק, תאריך תקין וכן התאמה לשרות שניתן בפועל.
במקרה שעולה ספק בדבר אמינות הספק או החשבונית, כדאי לשקול אף לא להתקשר עם אותו
ספק כלל.